השאלה הנשאלת ביותר בהרצאות שלנו או בשיחות שאנחנו מקיימים היא "אז אם אני מגלה שילד עובר התעללות מה אני צריך לעשות?
העובדה שחשוב לנו לשמור על "סירות הצלה" כארגון מניעתי, לא מנעה מאיתנו להקשיב לצורך שעלה. ולכן, בעקבות ההכרות שלנו עם המערכת במצב שלה היום, התכנסנו חלקנו לשיחה צוות דיאלוגית. מטרת השיחה – ליצור על איזה שהוא "קיט" – סדר פעולות שניתן להפעיל אותו במצב חירום, בו אתם מגלים שילד תחת חסותכם עובר התעללות כל שהיא, בין אם זה הילד שלכם או תלמיד בכיתה או חניך בחוג שאתם מובילים.
הפוסט הזה מסכם ומציג את המסקנות בעקבות דיון לייב שנעשה בערוץ היוטיוב שלנו ומכיל את המידע המלא הכולל מספר דברים שלא עלו בדיון.
סדר הפעולות:
להאמין לילד
ילד שמספר לנו משהו, כל דבר, רוצה להגיד לנו משהו. גם אם הסיפור הוא בדיה מוחלטת לילד יש מטרה. לכן התיחסות רצינית לילד חשובה מאוד.
וזה במיוחד כאשר הילד מספר לנו משהו שמתאר מצב חיים קשה. הילד מנסה להגיד לנו משהו, לשתף אותנו במצוקה שלו. ולכן התיחסות רצינית תאפשר לילד לבטא את עצמו ולהביא את עצמו. הבעה של חוסר אמונה בילד בהתחלה עלול "לשרוף" את ערוץ התקשורת עם הילד ולכוון אותו לחוסר שיתוף בהמשך. לכן חשוב מאוד להאמין לילד.
בנוסף חשוב מאוד להמנע מתגובות "אמרתי לך" או "הזמנת את זה". הן לא יעילו, מגבירות את האשמה, ואינן נכונות – ילד שחווה התעללות אינו אשם ואינו אחראי על ההתעללות בשום צורה, האחריות והאשמה כולה על הצד הפוגע.
לשאול ולברר בעדינות
הרבה מאוד מקרים מדווחים נסגרים עקב זיהום ראיות. זיהום ראיות קורה כאשר מי שפוגש את הילד "מכניס לו מילים לפה" אם הילד אומר נגעו בי, והמבוגר משנה את המילים ונותן מילים משל עצמו בשיחה, או אפילו יותר מזה מנחה את הילד כיצד לדבר ומה לתאר חוקרי הילדים יודעים להבחין מתי הילד לא מדבר בשפתו ולכן התיק עלול להפסל על "זיהום ראיות".
בנוסף כאשר הילד בא לספר לנו על פגיעה או התעללות ממש כמו על כל דבר אחר, התגובה שלנו מעבירה מסר לילד, התיחסות רצינית וקשובה תעביר מסר של שליטה והקשבה, ומצד שני תגובה כועסת, הסטרית, תעביר מסר של חוסר שליטה, חולשה וחוסר יכולת להתמודד. ואולי אף יותר מזה הילד עלול לחשוב שאנחנו כועסים עליו. מעבר לזה תגובות מאיימות "אני אהרוג אותו" עלולות לעורר פחד, ואשמה אצל הילד שלא לצורך.
לכן יש לברר פרטים בעדינות, להשאר עם המילים של הילד ולא לנסות להרחיב אותם מעבר לזה.
לא להשאיר את הילד לבד – אנחנו ניהיה עם זה ביחד כל הדרך
משברים מבודדים אנשים. במצב של התעללות אחד המאפיינים הוא לבודד את הילד. מניפולציות שמסבירות לילד בצורה מאוד ברורה ומשכנעת שהוא לבד ושאין לו לאן לפנות או לברוח. הבידוד מאפשר לפוגע להמשיך לפגוע בילד ללא חשש לחשיפה של הסוד.
לכן למרות כל הקושי חשוב מאוד לא להשאיר את הילד לבד. להעביר את המסר שאנחנו איתו לכל אורך הדרך ושלא נעזוב אותו. שהוא יכול להביא את התכנים ולמרות הקושי אנחנו נתמודד איתם ביחד. חשוב מאוד שהילד יבין שאנחנו מלווים אותו ולא נוטשים אותו לאורך הדרך.
לא להשאר לבד – ללכת לדבר עם מישהו – גם מישהו קרוב שסומכים עליו
ממש כמו שהילד יחוש מבודד, לאחר ששומעים על מקרה של התעללות מינית מגבירים את התגובתיות הרגשית של המבוגר עד מאוד. אנחנו עלולים לחוש הרבה מאוד בושה. לכן חשוב למצוא אדם שיוכל להיות עבורינו בחוסר שיפוטיות, שיהיה לצידנו וילווה אותנו. זה יכול להיות חבר טוב, בן זוג, או האחראי עלינו בעבודה. וזה יכול להיות תומך ממרכזי הסיוע. מה שחשוב זה שנוכל לסמוך על זה שהוא לא ייתן לנו סתם עצות או ינסה לשנות את המסלול שלנו אלא פשוט יהיה איתנו.
לפנות למרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית שילוו בתהליך הרגשי והמשפטי.
הרבה אנשים לא מכירים את מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, והרבה שמכירים מכירים את מרכזי הסיוע כמי שעוזרים לנוער או בוגרות.
מרכזי הסיוע מאויישים על ידי מתנדבים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, הם מספקים תמיכה מיידית בטלפון, עזרה רגשית במחירים נוחים יחסית לשוק, ייעוץ משפטי ועזרה בתהליך הדיווח.
המתנדבים של מרכזי הסיוע עוברים הכשרה לתמיכה טלפונית ומיודעת טראומה. הם יוכלו לתת את התמיכה הדרושה גם למבוגר המדווח וגם לכוון בעזרה לילד.
חשוב לציין שהם יוכלו גם לתת תמיכה למי שאינו קרוב משפחה של הילד. כלומר אם אתם מורים או מדריכים ונזקקים לתמיכה וייעוץ התמיכה שלהם תיהיה רבת ערך עבורכם.
לקבל עזרה וטיפול לנו ולילד
התעללות מינית הנה ייחודית ושונה בכל מקרה. היא מערבת פגיעה ובלבול מאוד גדולים ולכן חשוב מאוד לדאוג לעזרה רגשית לילד ולעצמכם. לקבל עזרה במקום שיודע לעבוד ולעזור לעבד את המצבים.
לא לוותר על זה! הזמן רק יחמיר את הדברים, וגם אם מבחוץ הדברים נראים בסדר זה לא מעיד בשום צורה על העולם הפנימי!
אנו ממליצים לקבל תמיכה ממטפלים שעובדים על פי עקרונות הגישה של הדיאלוג הפתוח שהגיעה לארץ לאחרונה. הגישה מאפשרת התיחסות רגישה ואנושית למצב ופוגשת את המשפחה בדרך ייחודית המאפשרת התמודדות משותפת עם כוחות משותפים.
לדווח
מעבר לעובדה שיש עלינו חובה חוקית לדווח, דיווח חייב להעשות נכון כדי להיות אפקטיבי! ואינו יכול לעמוד לבדו ללא השלבים האחרים! הדיווח מעלה ומציף את הטראומה המורכבת ואת הבלבול וכל הרגשות והחוויה. לכן חשוב לא להשאר לבד, חשוב לקבל תמיכה רגשית לכל אורך התהליך.
חשוב לזכור שהדיווח הוא מעמסה רגשית, מדובר באתגר ארוך ומייגע לפעמים
את הדיווח ניתן לעשות לשלושה ערוצים עקריים.
משטרה – ללכת ולהגיש תלונה – מורכב מאוד, השוטרים אינם עוברים הכשרה מסודרת לקבל תלונות במצבים טראומטים ולפעמים חוסר בהירות עקב סערה רגשית גורמת להם להתיחס בחוסר רצינות למקרה. בפניה למשטרה יש להתייעץ עם עורך דין מבין בתחום – ניתן לקבל סיוע משפטי במרכזי הסיוע.
רווחה – הדיווח לרווחה הוא הדיווח שאליו מתכוונים בחוק, באופן פורמלי הרווחה הם מי שאמורים להחליט האם לפנות למשטרה או לא. הדיווח לרווחה עלול להתקל במחסום העומס או במחסום האנושי של בעלי מקצוע עמוסים לעייפה או שחוקים מאוד ממש כמו כל משרד ממשלתי אחר, ומצריכים מעקב וקשר רציף מולם כדי לקדם את הפניה. גם אז פעמים רבות מקרים מקבלים יחס מסויים מאוד והטיפול איטי ומורכב.
פניה למרכזי הגנה (כגון בית לין) – מרכזי הגנה מיועדים למתן מענה מקיף הכולל הגשת תלונה, בדיקת רופא, חקירת הילד על ידי עובד סוציאלי שמוסמך לחקור ילדים וכו. מרכזי ההגנה הם פיתרון מעולה מכיוון שהם מאפשרים מעבר בכל הפרוצידורות ברצף לא צורך להטרטר מרשות זו לרשות אחרת.
חשוב לציין לדיווח יש משמעויות רבות, השלמה של התהליך מבחינת הילד, הגברה של ההתיחסות של הממשל לבעיה – כשאין הרבה דיווחים אין התיחסות ולכן התרבות היום מאוד מורכבת. אנחנו יודעים שהרשויות אינן ערוכות לדיווחים רבים ובמובן מסויים אחת המטרות של המודעות שאנחנו מבקשים ליצור להגביר את עלחץ על הרשויות מבחינת כמות התיקים לטיפול. מה שייצור לחץ להגביר את כוח האדם ואת ההתיחסות הכוללת לבעיה.
להמשיך לקבל עזרה וטיפול בהתאם למצב ולגיל.
תהליך של עיבוד טראומה מורכבת הוא מורכב! ועלול לצוף בכל מיני שלבים של החיים. לעיתים בצורה מנוהלת יותר ורגועה ולעיתים בצורה פחות נשלטת. חשוב תמיד להיות עם האצבע על הדופק לקבל ולתת תמיכה רגשית בהתאם לשלב. ייתכן שבשלבים מסויימים טיפול לא יהיה נחוץ ובאחרים יהיה נחוץ מאוד. אל תוותרו עליו.
לזכור שזה מורכב וקשה, וחשוב לא להיות לבד ולא להשאיר את הילד לבד.