שלום לכולם. בחודשים האחרונים קורים דברים מוזרים ומופלאים, ואני רוצה לספר לכם עליהם ולשתף אתכם, ברשותכם, בכמה דברים קטנים.
ראשית אני פוגש הרבה מאוד אנשים מדהימים. ואני מרגיש שיותר ויותר אנשים מדברים על הנושא ופחות אנשים מתעלמים ממנו. אנשים רוצים לעשות מעשה, ומבינים שזה התפקיד של החברה שלנו לשמור על הילדים, מכיון שהם הילדים של כולנו. ככל שיהיה יותר שיח על הנושא, וככל שיהיו יותר אנשים ויותר גופים מטפלים בנושא, כך תגדל המודעות החברתית והילדים שלנו יהיו מוגנים יותר.
זה תחום שאין בו תחרות עסקית, יש בו חתירה ליעד משותף.
ראשית, כל מי שאני מדבר איתו על הנושא מבין ורואה את חשיבות הפרויקט. איש לא פסל את הרעיון. להפך, כולם רואים חשיבות עליונה להקמת הפרויקט. אני חושב שזה נובע מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שאנשים באמת רואים את החשיבות שיש למענה נכון ומתאים למצבים כאלה, והסיבה השניה היא שאני כנראה מצליח להציג את הדברים בצורה משכנעת מספיק, שמשרה ביטחון שזה אכן אפשרי ואכן יהיה.
שנית, בעלי תפקידים ברשויות מקשיבים, שומעים, חושבים יחד על רעיונות כיצד להטמיע את המודל. אני חייב לציין שזה עדיין מאתגר. מדובר במודל לא זול, שמחייב היערכות ומחויבות של הרשות לתהליך. לכן יש חשיבות מאוד גדולה לאסטרטגית פעולה נכונה, שצריכה זמן רב למחשבה ולתכנון.
נפגשתי עם הילה שבתאי שרוצה ליצור לחצן מצוקה לנשים ולילדים במצבי סיכון. והועלו רעיונות ומחשבות משותפים.
נחשפתי לטקס מעבר בהנחיית לוטן ספיר (סדנה של למידה אישית במשחק ותנועה, שהמשתתפים בה עוברים תהליך רגשי) שנתן לי השראה מטורפת, ואני מנסה לחשוב איך לשלב אותה בפרויקט.
התברר לי שפותחים בארץ קורס יחיד מסוגו בגישת הדיאלוג הפתוח. זו אחת הגישות, שעל פי עקרונותיה יתנהלו חלקים בפרויקט. מדובר בגישה שמקורה בלפלנד (מרקו – הלב) עם אחוזי הצלחה גבוהים לאין שיעור. כמובן שגם אתם תתקיים פגישה.
קיבלתי המלצות על קרנות שעוזרות לפרויקטים חברתיים, ומסייעות במימון, בייעוץ ובהכוונה בהקמת פרויקטים חברתיים, וכבר קבעתי פגישה עם אחת מהן, וזה בנוסף לאנשי העסקים שכבר עכשיו עוזרים לי מאוד בבניית הפרויקט הענקי הזה.
כמו שאתם רואים, ההכרויות האלה מביאות מחשבות חדשות ורעיונות חדשים, שעוזרים לי לפתח את מודל העבודה ומסייעים בקידום הפרויקט.
מי מכם שהרים את הכפפה וקישר אותי לרשות המקומית – תודה רבה!! פגישות כבר נקבעו, חומרים נשלחו, וזה תהליך ארוך ומורכב, שגם ממנו יש הרבה מאוד למידה.
מי מכם שקישר אותי לאנשים נהדרים שמוסיפים השראה לקידום הפרויקט – תודה רבה!!
ומי מכם שנרתם ונפגש איתי ישירות ונתן מעצמו – תודה ענקית גם לכם.
כמה דברים שידעתי וכמה דברים שלמדתי בחודש האחרון, שכבר נכנסו כלקחים לפרויקט:
- לרשויות מאוד קשה להתחיל תהליך מלא מאפס – אני חושב שבכל זאת צריך להתחיל את הפרויקט בצורה הדרגתית. בפגישות עם הרשויות יוצעו כמה אפשרויות ונראה לאן זה יזרום.
- חוגי בית יכולים להיות חשיפה מעולה לפרויקט וקרש קפיצה להקמת קהילות יוזמות.
- בניית אסטרטגיית פעולה בשלב הזה חשובה מאין כמוה.
- לאנשים מאוד קשה להחזיק ולשמר את העובדות ואת המידע לאורך זמן. אני מניח שליצירת דיאלוג בטוח בנושא דרושה אנרגיה רבה.
- הפרויקט הזה חייב להיות וחייב להיות קהילתי כי אי אפשר לבד.
מה בתכנית?
פגישות, פגישות, פגישות. מחשבות, מחשבות, מחשבות.
לקראת אפריל מאי להתחיל להניע חלק מהתהליכים כגון חוגי בית והרצאות במתנ"סים.
אעדכן שוב בקרוב.
