"סירות הצלה" הוא פרויקט מקיף, הבא לתת מענה לפגיעה בילדים, החל מאיתור ילדים שנפגעים פיזית, מינית ו/או רגשית, וכלה במתן מענה נכון, משמעותי ומקיף לכל הנוגעים בדבר: לילד/ה, למשפחה, ולפוגע,  מענה שיביא לצמצום הפגיעה בילדים למינימום וייתן מענה מדוייק למצבי פגיעה שונים, בהנחה שיקרו. הפרוייקט מוצע ליישום בשלבים, לקהילות ורשויות מקומיות במודל "קהילה יוצרת ומעורבת".

השלב הראשון בפרויקט הוא התודעה הציבורית – כיצד ניתן להעניק לילד את הכלים המתאימים ואת החוסן שיגנו עליו, ויאפשרו לו להתמודד עם מצבי פגיעה שונים.

בטבע ילדים לא גדלים עם הוריהם עד גיל 30. בטבע, ברגע שהצאצא יכול ללכת ולאכול הוא יוצא לחופשי, וכולם חיים עם זה בשלום, או יותר נכון בטבעיות פראית שכזו.

 

כמה עובדות קודם:

  • עם התפתחות הטכנולוגיה מצטמצם המרחק הבין אישי, והקשר בין ההורים עצמם, וביניהם לבין הילדים שלהם הולך וגדל.
  • ילדים נפגעים! בבית הספר, ברחוב, ברשתות החברתיות, וילדים נפגעים בבית יותר מאשר בכל מקום אחר. פגיעות יכולות להיות פיזיות, רגשיות ו/או מיניות. הסטטיסטיקה נוראית, ועוד יותר נוראי מכך – כולנו מזדהים עם הקורבנות ולא מדברים.
  • כולנו היינו רוצים למנוע מילדינו פגיעה (כל שהיא), ולדעת שיש להם חוסן נפשי וכלים להתמודד עם מצבי דחק כאלה ואחרים.
  • #metoo  – הוא 10 אחוז מהאוכלוסיה הנפגעת! 90 אחוז נפגעים מינית בבית, על ידי אדם מוכר ומתחת לגיל חמש. תחשבו מה הסטטיסטיקה של הפוגעים!
  • פוגעים קיימים בכל מקום, במשפחה, במערכת החינוך, במשטרה, במערכת המשפט ועוד. ילדים המגיעים לקבל עזרה עלולים להיתקל בפוגעים גם בהמשך הדרך.
  • פוגעים יכולים להיות גברים או נשים, עם קרבה משפחתית כזאת או אחרת. הורים, אחאים, סבים, ואחרים בכל רמת קרבה.
  • מרבית הילדים "מסתדרים ומתמודדים לבד" עם פגיעות ברמות שונות, ואינם משתפים את המבוגרים הסובבים אותם מסיבות שונות.
  • לאחד מתוך שלושה ילדים לפחות אין את החוסן הרגשי להתמודד עם הפגיעה באשר היא.
  • לפחות אחד מתוך חמישה ילדים נפגע מינית בבית.
  • כיום הפוגע הוא החזק בעיני החוק.

 

קשה לדבר. קשה להודות בכך שיש סיכוי שזה קורה בבית שלנו ואנחנו לא יודעים. אני יודע כמה זה קשה. גם לי יש בית, גם לי יש ילדות…ואני… מקווה שאני יודע…

 

מה הוא פרויקט סירות הצלה?

"סירות הצלה" מציע פתרון מערכתי מקיף וידידותי, החל מהנגשת כלים לצמצום התופעה וכלה באיתור ילדים מגיל שלוש לקבל מענה מלא, בהתאם לגיל הילד ולשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.

  • פעולות מניעה:
  • פעולות טיפול:
    • איתור תואם שכבת גיל, החל מגיל שלוש ועד גילאים בוגרים, על ידי ניצבים בקהילה שקיבלו הכשרה מתאימה.
    • מתן מענה מיידי ככל שניתן בשטח למי שנפגע ולמי שפגע על ידי גוף מוסמך.
    • ליווי הנפגעים באופן התואם את גילם ומצבם לאורך הזמן.
    • מענה למשפחות.
    • מתן מענה הולם ומדויק לפוגעים.
  • פעולות ליווי
    • ליווי מלא של הנפגעים בתהליך הרגשי, והמשפטי (בהינתן הצורך) וכולל אחרי שלב המפגש הצפוי עם הפוגע.
    • ליווי התא המשפחתי לאורך הזמן, ומתן מענה לצרכים שיעלו לאורך התהליך.
    • ליווי הפוגעים ומעקב אחר ההתקדמות שלהם. שילובם בחברה בצורה נכונה, המאפשרת חיים תקינים ומניעה של הפגיעה.
  • פעילות מערכתית
    • הכשרה של מערך השטח.
    • הכשרה של מערך תמיכה.
    • תמיכה מלאה במערך השטח – למניעה של שחיקה והיווצרות טראומה משנית.

 

"סירות הצלה", גם ללא כותרת, נותן כבר היום מענה שונה ויעיל למי שפונים לקבלת עזרה בדרכים שונות ומגוונות. המטרה היא לתת את המענה גם בהמשך.

 

קצת עלי

אני נשוי ואב לשתי בנות

12 שנה יועץ חינוכי

10 שנים פסיכוטרפיסט משפחתי

6 שנים מרצה להדרכת הורים ויועצים זוגיים,

ו-12 שנה מטפל במי ששרדו טראומות של אלימות ופגיעה מינית בילדות.

אחרי 12 שנות עבודה בבית ספר תיכון מורכב, 10 שנים עם מי שעברו ושרדו בילדותן טראומות אלימות ואלימות מינית בבית,ו- 5 שנים של הקמה ועשייה בעמותת שניר, בשנתיים האחרונות המוח שלי עסוק בשאלה איך ניתן להפחית למינימום את האלימות בכלל ואת הפגיעה המינית בבית בפרט, ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בילדים וילדות.

בעשר השנים האחרונות אני מקדיש 5-10 שעות בשבוע לעשייה למען הקהילה. החל בטיפול בנפגעות ללא תשלום או בתשלום סמלי, וכלה בהדרכה או בעשייה בעמותה.

לאחר שעזבתי את המשרה "הנוחה" והקבועה, שגם נתנה לי הרבה השראה לפרוייקט "סירות הצלה", אני מקדיש בשנה האחרונה את מירב זמני להקמת הפרויקט והעלאת המודעות הציבורית כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה בילדים. החל מלימוד והדרכה של מדריכי הורים, מאמנים ומטפלים בתחום, וכלה בהקמה של מערך הפעולה של הפרויקט.

 

מתוך ההבנה שאסור לשתוק יותר ושאפשר למנוע את הפגיעה.